הייתה לנו בבניין בעייה עם דייר הפנטהאוז. בשל בנייה לא חוקית ולא על פי תקן של חדרים רטובים נוצרה רטיבות מחדר המקלחת שלו, רטיבות אשר הגיעה למצב שמים חדרו ל-3 דירות מתחתיו. דיירי אחת הדירות שניזוקו הכי קשה פנו דרך המע´ המשפטית וניסו לאכוף על בעל הדירה לתקן את הליקויים. לצערנו הרב למרות פנייתם למפקחת על המקרקעין שנתנה פסק דין לא הצליחו לכפות על הדייר לתקן את הנדרש תיקון. המצב החמיר והם נאלצו לפנות לביהמ"ש ולנהל משפט (ידוע לי שעד היום הדברים עדיין לא הסתיימו). כתוצאה מליקויים אלו הרטיבות המשיכה לחלחל וחדרה אף לקומות נוספות בבניין ולבסוף פרצה שריפה בארון החשמל של אחת הקומות. דבר זה אילץ את ועד הבניין להתערב וכל דיירי הבניין תבעו את בעל הפנטהאוז. גם פה הבניין נאלץ לפנות לערכאות משפטיות והתוצאה הייתה גישור שהביא לכך שבעל הפנטהאוז ישלם על תיקון נזקים לבניין. הנתבע עירב את חב´ הביטוח שלו והיא תקנה חלקית את חדר המדרגות - רק 2 הקומות שנזוקו ולא כל חדר המדרגות. חב´ הביטוח של הנתבע תקנה חלקית את חדר המדרגות וכנראה בשל כך ננה גם סכום מסויים של כסף לועד הבית. על גבי השובר שצורף לשיק נכתב שמדובר בתיקון גג ותיקון 20 דוודים. שיק זה הועבר לידי ועד הבית. בבניין אין דודי שמש מאחר ובעל הפנטהאוז השתלט על הגג ולא אפשר לשאר הדיירים לשים דודי שמש וכמו כן לא תוקן שום גג. האם לא מדובר פה ברמייה של חב´ הביטוח? האם אין צורך לפנות לערכאות ולהתריע על רמאות זו. ידוע לי שבתביעה של הדייר שניזוק באחת הדירות כנג בעל הפטהאוז, חב´ הביטוח של הנתבע מערימה קשיים ומסרבת לשלם עבור חלק מהתיקונים ההנדסיים למרות שדירה זו הייתה במצב גרוע בשל חדירת מים מתמשכת. הדייר שדירתו ניזוקה משמש אף כועד בית והוא כועס על חב´ הביטוח של הנתבע המערימה במקרה הפרטי שלו קשיים אך משתמשת בתכסיסים כשנוח לה ולראייה השיק שניתן לועד הבית על תיקון דברים שאינם קיימים בעצם. מה דעתך בנושא?
לתשובתך אודה בהקדם
מורה
צר לי על השתלשלות העניינים. מאחר והגעתם להתדינות משפטית הנושא לא יפתר ע"י רצון טוב משני הצדדים - אני מציע שתקחו ליווי משפטי צמוד בכל הנושא (גם מול חברת הביטוח)
ייתכן ולא הסברתי את עצמי טוב עד הסוף. הנושא המשפטי נפתר בבנין - חב´ הביטוח תקנה חלקית ושילמה. בזה הסתיים הנושא של הרכוש המשותף שניזוק. שאלתי היא לגבי חב´ הביטוח - האם היא נהגה ברמייה כאשר שילמה בעצם במסווה של תיקון דבר שאינו דורש תיקון? האין פה מקום לבדיקת התנהלות חב´ הביטוח. (הערה: בעייתו הפרטית של הדייר שניזוק היא בינו לבין הנתבע וחב´ הביטוח). שאלתי היא אך ורק לגבי ההתנהלות של חב´ הביטוח מאחר ויש בדעתי לפנות אל המפקח על הביטוח ואף לפנות אל עיתונאים חוקים כגון אורלי וילנאי וגיא מרוז תודה מורה
זו יכולה להיות הקלדת נתונים ששייכים לתיק אחר וזה יכול להיות גם משהו אחר. אם תפנה למפקח הוא ידרוש לקבל את דוח השמאי והתנהלות מחלקת תביעות בנושא. הם כבר יבדקו מחדש את כל ההתנהלות ואם היו דברים לא כשרים אז המפקח יטפל בהם בהתאם.
הבניין (בית משותף) בנוי ככה שכל אגף הוא למעשה יחידה בפני עצמה (עם כניסה "משלה" וחדר מדרגות "משלה") למרות שהאגפים מחוברים.
באגף אחד יש 8 דירות ובאגף השני יש 16 יחידות.
הדירה שלי באגף עם ה-8 דירות. האם בעלי הדירות באגף שלי בלבד יכולים לבטח את הרכוש המשותף (מבנה+צד ג´) שבשטח האגף שלנו בלבד ?
אני שואל כי מבחינת הטאבו מדובר בבניין אחד עם שטח משותף אחד (שזה מגוחך כי למעט החיבור הפיזי בין המבנים אין ביניהם שום דבר משותף והשכנים בכלל לא מכירים אחד את השני. כמו 2 בניינים נפרדים לחלוטין).
הביטוח צריך להעשות בעבור 24 דירות. ניתן לבצע ביטוח בגין 8 דירות (אגף ראשון), אך במקרה נזק אנו עלולים להקלע למצב ביטוחי שבו חברת הביטוח תקח על עצה אחריות ל 33% מהנזק (8/24). אי לכך אני ממליץ לרכוש ביטוח לכל הבנין לפי 24 דירות ולא להסתבך.
ביטוח לאומי הינו ביטוח חובה על פי חוק. ביטוח חבות מעבידים אינו חופף לביטוח לאומי אלא בא להשלים אותו. עובד יכול לתבוע את המעסיק עקב פגיעה בעבודה מעבר לביטוח לאומי ופה בדיוק פוליסת חבות מעבידים מגינה על ועד הבית.
לאלי ,
ראשית ברצוני לציין לטובה את השרות שאני מקבל מכם בעת חידוש הביטוח לבניין ( חשבונית לתשלום , תזכורת במיסרון , שיחה טלפונית לתזכורת ) לשמחתי לא היה לנו מקרה ביטוח .
יש לנו דייר בבניין (אינו חשמלאי מוסמך ) שמחליף בהתנדבות מנורות שרופות בבניין.
כידוע , החוק אוסר ביצוע עבודות חשמל למי שאינו חשמלאי מוסמך . האם החלפת נורה מוגדרת כעבודת חשמל ?
ברשותנו ביטוח צד ג´ ואם חלילה יקרה לדייר משהו האם חברת הביטוח תסכים לפיצוי ?
אייך חברות הביטוח מתייחסות לפעולה זו?
לתשומת לבך , הפנתי את השאלה גם לעו´ד שחל, אולם אני מעוניין לבדוק את עמדת חברת הביטוח "כלל " בה אנו מבוטחים באמצעותך .
תודה
שלום
בעבר, חשבתי לעשות צהרון בבית משעה 13. נאמר לי שאני צריכה לפנות לעיריה ל"רישיון עסק". בעיריה אמרו שמה שצריך הוא "אישור"שימוש חריג". בסוף ויתרתי על הרעיון.
עכשיו אני חושבת לעשות בבית חוגים (יוגה, יצירה) לילדים שבאים האחרי הגן. משעה 13.
האם לחוגים (עד 6 ילדים) , יש צורך באישור שימוש חריג .
במידה שכן צריך חעשות אישור כזה, אצל מהנדס או אדריכל,
האם ידוע לכם מחיר של אישור כזה?
מצטער, אין לי מושג. כדאי שתפנה השאלה לפורום המשפטי. ללא קשר לאישורים הנדרשים אני ממליץ לך להיוועץ בסוכן הביטוח שלך ולרכוש ביטוח צד ג´ לעסק כדי להגן עליך מתביעה במקרה שאחד הילדים יפגע מסיבה כלשהי.
באם הקשר בין הועד והקבלן מעוגן בכתב אז אכן הקבלן הינו המעסיק של עובדי הניקיון ועליו לשלם את כל התשלומים על פי החוק (ביטוח לאומי, פיצויים וכו´..) הקבלן אמור לקנות פוליסת חבות מעבידים עבור עובדיו בעסק.
האם פוליסת דירת מגורים הכוללת בטוח נזק הנגרם
לרכוש המשותף מכסה גם נזק הנגרם מעץ הנמצא בחצר
ונופל וגורם לנזק לבנין לבעלי הדירות או לצד ג- בית שכן וכו
והאם פוליסה של בית משותף מכסה נזק כזה
הארוע הנ"ל שייך לפוליסת צד ג´ של ועד הבית בהנחה שהעץ נמצא בשטח הגינה המשותפת. אם העץ קרס כתוצאה מרשלנות כגון אי גזימת הענפים אזי יש כיסוי ביטוחי. אם העץ קרס כתוצאה מסערה סופה זו אינה רשלנות של בעל הפוליסה (הועד) ולכן אין כיסוי לנזק שהעץ גרם.
בקשר למשפט: "אם העץ קרס כתוצאה מסערה סופה זו אינה רשלנות של בעל הפוליסה (הועד) ולכן אין כיסוי לנזק שהעץ גרם."
אני עובר על פרק 2 בפוליסה (חבות חוקית כלפי צד שלישי) ופרק התנאים הכלליים ואני לא רואה שנזק לצד ג´ בעקבות סערה/סופה לא כלול. למיטב הבנתי, זה גם לא משתמע מהטקסט.
איך זה שכשעץ, בגינה שמהווה חלק מהרכוש המשותף, נופל חס וחלילה על חפץ או אדם - זו לא תאונה שנכללת בכיסוי הביטוחי?
אני אנסה להסביר בשנית. ביטוח צד ג´ מתייחס לאחריותו החוקית של המבוטח כלפי צד ג´ על פי פקודת הנזיקין. (זה רשום בדף הרשימה) המשמעות היא שאם יש רשלנות אזי צריך לפצות הנזק. אם אין רשלות אזי חברת הביטוח מייצגת את את ועד הבית בבית המשפט. מבחינת ועד הבית ברגע שיש ביטוח יש לו ראש שקט כיוון שאם היתה רשלנות אזי חברת הביטוח משלמת ואם לא היא מגינה עליו בבית משפט. לגבי שאלתך "איך זה שכשעץ, בגינה שמהווה חלק מהרכוש המשותף, נופל חס וחלילה על חפץ או אדם - זו לא תאונה שנכללת בכיסוי הביטוחי" הביטוח אינו ביטוח תאונות אישיות שמכסה על כל ארוע בשטח הרכוש המשותף ! רק אם יש אחריות של הועד לארוע אזי מפצים את צד ג´.
בסערה האחרונה השארתי בטעות את חלון הסלון פתוח מעט לפני שיצאתי לעבודה, כשחזרתי היו מים בפרקט הסלון.
ייבשתי את הכל עם סמרטוטים אבל מאז כנראה שחדרו הרבה מים מתחת לפרקט והכל עכשיו נפרד ומתרומם.
צריך להחליף את כל הרצפה.
האם ביטוח המבנה מכסה ´תקלות´ מעין אלה? האם יש טעם לפנות אליהם?
ביטוח דירה מכסה נזקי סערה סופה, אך לא מי גשמים או חלחול מי גשמים. מי גשמים היורדים כתוצאה מסערה סופה אמורים לרדת בזמן קצר בכמות גדולה מאוד. לדוגמא : בחודש אוקטובר 2000 ירדו במשך שעה כ 100 מ"מ גשם ואז היו הצפות של דירות והתביעות התקבלו במלואם. אני מניח שזה אינו המקרה שלך.
אני לא יודע להגדיר סערה או סופה, אני לא מומחה לעניין, הדבר היחיד שאני יודע זה שהיו גשמים חזקים, והרצפה בסלון הוצפה מים. כמה מ"מ ירדו בשעה/ ביממה אני לא יודע וזה לא משנה את העובדה שבגשם רגיל זה אף פעם לא קרה.
אתה לא אמור להיות מומחה. תפנה לסוכן הביטוח שלך ותגיש תביעה. הסוכן יעביר החומר למחלקת תביעות ושם יבדקו האם אותו יום הוגדר כסערה סופה. אם זה אכן היה יום יוצא דופן זו לא התביעה היחידה בחברת הביטוח לתאריך זה. הם פונים לשירות המטאורולוגי כדי לבדוק הנושא ואם זה אכן המקרה התביעה תתקבל.
החוק אינו מחריג חדר כושר בבית משותף ולכן ההתיחסות אליו כמו לכל מכון כושר. בניינים רבים מספקים מפתח לכל דייר שיתאמן בזמנו החופשי ולכן הם חשופים לתביעה בעת ארוע. הבעיה העיקרית היא מימון מדריך מוסמך להפעלת חדר הכושר.
טל שלום, אני שמח לבשר לך שהצלחנו להשיג פתרון לביטוח פעילות גופנית בחדר-כושר לדיירי הבנין ללא הפעלה של מדריך ו/או חברה חיצונית. במידה והינך מעונין בכיסוי הנ"ל צור עמנו קשר בטלפון 03-5020100 או במייל office@baroz.co.il
אני יודע כי יש פרמיית מינימום למבנה וגם פרמיית מינימום למבנה כולל רעידת אדמה .
אך פתאום הבנתי כי קיימת גם פרמיית מינמום לתכולה ,
אודה על הבהרות בעניין זה.
כמו כן אם עושים ביטוח משולב יש גם כאן מינימום משולב .
אם יש מידע פומבי על מינימום זה ?
ולדמן שלום, ישנן חברות שמגדירות פרמיית מינימום לכל סוג פוליסה. מתחת למחיר הנ"ל הן פשוט לא מפיקות פוליסה - זוהי החלטה עסקית טהורה. אני מניח שבשאלתך התייחסת לביטוח דירה. בחברת כלל שעימה אני עובד אין פרמיית מינימום לגבי ביטוח דירה וישנם לקוחות שרוכשים ביטוח מבנה לדירה ב 300 ש"ח (ללא רעידת אדמה + שירה קטנה) כמו כן אין פרמיית מינימום למבנה + תכולה בדר"כ יש פרמיית מינימום על סוג הענף: דירה, רכב וכו´... באיזו חברת ביטוח קיבלת ההצעה לפי פרמיית מינימום ?
החברה שאצלה נקבע לי פרמיית מינימום לתכולה אך אני מבין כי גם למבנה יש מינימום כזה היא הראל . שאלת בתשובתך ציינת כי פחות מהמינימום הם לא מבטחים , אך זה לא נכון הכוונה היא שהם גובים את המינימום . דרך אגב מזה שירה קטנה .
ולדמן שלום. להלן הבהרות: 1) "פחות מהמינימום הם לא מבטחים" הכוונה שהם לא מפיקים פוליסה בפרמיה מתחת למחיר X. 2) "שירה קטנה" - הכוונה היתה ל"דירה קטנה" בטעות לחצתי על "ש" במקום "ד". 3) הכי פשוט שתשלח את הפרטים הבאים: מה כיסוי מבנה מבוקש ? מה כיסוי תכולה? באיזו קומה נמצאת הדירה וכמה קומות בבנין ואשלח לך את מחיר השוק שתוכל לקבל כמעט בכל חברה.
אין קשר בין ביטוח חבות מעבידים וביטוח לאומי. ביטוח חבות מעבידים מכסה תביעות של עובד שנפצע תוך כדי עבודתו (תביעות שמעבר לביטוח לאומי). באם הועד לא משלם ביטוח לאומי ולא רכש ביטוח חבות מעבידים אז בעת ארוע של פגיעה בעבודה יתקבלו שתי תביעות של העובד: 1) ביטוח לאומי ישלם לעובד פי אחוזי נכות ויתבע את ועד הבית. 2) תביעה כנגד המעסיק על סכומים שמעבר למה שביטוח לאומי משלם (זה החלק של ביטוח חבות מעבידים)
במקרה שאין ביטוח לאומי, האם העובד הוא "חוקי" ובמידה ויקרה לו משהו והוא יתבע את הבניין האם חברת הביטוח תכסה עדיין את התביעה שכן העובד הוא לא חוקי (ירושה שקיבלתי מהוועד הקודם).
באם העובד אינו עובד זר אז בוודאי שהתביעה תכוסה ע"י חברת הביטוח. שים לב שהחלק של ביטוח לאומי גם כן יכוסה ע"י ביטוח לאומי, אך ביטוח לאומי יתבע את ועד הבית על אי תשלום + קנסות + התביעה ששולמה לעובד. ביטוח לאומי יזכה בקלות בבית משפט כיוון שאתם פשוט עוברים על החוק. התביעה שמעבר לסכומים שביטוח לאומי ישלם יכוסו ע"י חברת הביטוח באם רכשת ביטוח חבות מעבידים.
באם העובד אינו עובד זר אז בוודאי שהתביעה תכוסה ע"י חברת הביטוח. שים לב שהחלק של ביטוח לאומי גם כן יכוסה ע"י ביטוח לאומי, אך ביטוח לאומי יתבע את ועד הבית על אי תשלום + קנסות + התביעה ששולמה לעובד. ביטוח לאומי יזכה בקלות בבית משפט כיוון שאתם פשוט עוברים על החוק. התביעה שמעבר לסכומים שביטוח לאומי ישלם יכוסו ע"י חברת הביטוח באם רכשת ביטוח חבות מעבידים.
ביטוח לאומי משלם לכל עובד שנפצע בעבודה גם אם המעסיק לא שילם את דמי הביטוח כחוק ואז תובע את המעסיק. ביטוח חבות מעבידים מכסה תביעות שמעבר - אין חפיפה בין הביטוחים ולכן שאלתך לא ברורה לי או שההסבר שלי לא מספיק ברור ולא הבנת את ההבדלים ביניהם.
1. ביטוח צד שלישי: ביטוח המכסה את דיירי הבית וכל אדם זר שיפגע בתחום הרכוש המשותף. עלות הביטוח 220 ש"ח לשנה.
2. ביטוח חבות מעבידים: מכסה את עובדי הבניין כגון מנקה וגנן. בא להגן על דיירי הבית מפני תביעות במקרה והעובד יפגע בזמן עבודתו. עלות הביטוח 120 ש"ח לשנה.
3. ביטוח מבנה : מכסה נזקים הנגרמים לרכוש המשותף כתוצאה מ: פיצוץ צנרת, אש, התפוצצות, סערה סופה, נזק בזדון וניתן להוסיף גם סעיף רעידת אדמה. עלות הביטוח ללא רעידת אדמה: 946 ש"ח. עלות ביטוח כולל רעידת אדמה: 1,782 ש"ח.
העלות הינה לבנין רגיל (בניה לא מפוארת וללא חניון תת קרקעי) כיסוי ביטוחי בסך 990,000 ש"ח עבור חלקים משותפים. באם הבנין שלך מפואר יותר או שיש בניה יוצאת דופן אזי יש צורך לעדכן את הכיסוי הביטוחי ואת המחיר בהתאם.
שלום
עשיתי ביטוח מבנה לדירה עם מערכת הסקה מרכזית (צנרת מים) הברז של ההסקה שנמצא בתוך הבית נשבר והחל להשפריץ מים בבית, הביטוח טוען שהוא מכסה רק צנרת ומתקני אינסטלציה ולא הסכימו לתקן את הברז במסגרת הביטוח וגם לא לטפל בנזק שנגרם מהנזילה, האם זה נכון?
הביטוחים שמשווקים במדינת ישראל אינם כוללים את מקור הנזק, דהיינו החלק שנפגע ולכן התשובה שקיבלת אכן נכונה. גם כאשר מתפוצץ צינור בדירה אזי עלות העבודה של האינסטלטור + החלפת ריצוף והחזרת המצב לקדמותו (צבע, טיח וכו) מכוסה בפוליסה. עלות הצינור שהוחלף (מקור הנזק) אינו מכוסה. אם רכשת גם ביטוח תכולה, אזי הנזק שנגרם לתכולת הדירה (שטיחים, ריהוט וכו´´) מכוסה בפוליסה אף שעלות הברז אינה מכוסה.
לאחרונה העלינו לאוויר מדריך לתחזוקת הבניין. המדריך מכיל נושאים רבים ומגוונים שכולם קשורים לתחזוקת בניין נכונה. במידה ונושא מסויים חסר נשמח להוסיפו. לכל מי שמתעניין ובעיקר לוועדי הבתים קריאה נעימה.
-- איך עושים (בצורה מלאה) ביטוחים לרכוש המשותף בבניין (משותף) בו בקומת הקרקע יש חנויות/מחסנים ובשאר הקומות דירות מגורים?
-- אחד הדיירים בבניין אומר שיש לו (לדירה הפרטית שלו) ביטוח מבנה (כולל מקרה רעידת אדמה) + צד ג´ ושהפוליסה שלו מכסה גם את החלק שלו במה שמוגדר כרכוש משותף. האם זה נכון שאדם שעשה ביטוח לדירה שלו לא זקוק באופן אישי לכך שהרכוש המשותף יהיה מבוטח בביטוח מבנה וביטוח צד ג´ כי אם יקרה משהו לרכוש המשותף (ביטוח מבנה) או למישהו ברכוש המשותף/בגלל הרכוש המשותף (צד ג´) אז הוא מכוסה?
התשובה לשאלה ראשונה מאוד פשוטה. רוכשים ביטוח מבנה, צד ג´ וחבות מעבידים לבית המשותף.
השאלה השניה בעצם מטילה ספק האם בכלל יש טעם שהועד ירכוש ביטוח לחלקים המשותפים ? האם אין פה כפל ביטוח. ביטוח מבנה הבית המשותף מכסה את החלקים המשותפים בבנין (לובי, מעלית, חדר מדרגות וכו´) כנגד רעידת אדמה, שריפה, פיצוץ צנרת, פיצוץ גז, סערה סופה, נזק בזדון ופגיעת כלי רכב בבנין/שער חשמלי. ביטוח דירה מכסה את השטח הפרטי של הדירה ואת חלקה היחסי של הדירה ברכוש המשותף (בהנחה שאין תת ביטוח) היתרון בביטוח מבנה לבית המשותף הוא שיש כיסוי לועד במקרה של נזק ואין צורך להתחיל לפנות לכל דייר כדי שיפעיל את ביטוח הדירה שלו. כמו כן לכ 40% מהדירות במדינה אין ביטוח דירה ואז יהיה צורך לבצע גביה מיוחדת מדיירים אלו(וזו בעיה קשה לגבות אלפי שקלים או עשרות אלפי שקלים מדייר שאין לו ביטוח) לדוגמא בבנין עם 20 דירות שבו פרצה שריפה בשטח המשותף (מעלית וחדר מדרגות) והיה נזק של 300,000 ש"ח. כל דייר יצטרך לממן 15,000 ש"ח עבור השיפוצים. באם נרכש ביטוח מבנה אזי ועד הבית היה מקבל את מלוא הנזק פחות השתתפות עצמית אחת בסך 1200 ש"ח. באם אין ביטוח מבנה אזי הוועד צריך לגבות מכל דייר 15,000 ש"ח. דיירים שיש להם ביטוח דירה יוכלו לפנות לחברת הביטוח ולתבוע 15,000 ש"ח (כמובן שכל דייר ישלם השתתפות עצמית של כ 500 ש"ח בביטוח הדירה שלו). יתרון נוסף - נזקים קטנים יהיו מכוסים בביטוח מבנה של הועד, אך לא בדירות בגלל כמות ההשתתפויות עצמיות (כמספר הדיירים).
הועד רוכש ביטוח מקופת הועד. האם החנויות משלמות מיסי ועד ? אם כן אז אין לך בעיה כי כולם משלמים מיסי ועד ואתה רוכש הביטוח מקופת הועד. אם רק הדירות משלמות מיסי ועד יהיה לך מאוד קשה לדרוש מהחנויות להשתתף בעלויות הביטוח.
.jpg "טרקלין כפר סבא")
.jpg "קניה קבוצתית למוצרי חשמל, בשיתוף אבי סופר במספר סניפים")
.jpg "קניה קבוצתית לארונות פתיחה וארונות הזזה סטנדרט")
.jpg "קנייה קבוצתית לגופי תאורה מהיבואן לצרכן בטכנולייט")
.jpg "** ימי מכירות לפרקטים ושטיחים")
.jpg "** ימי מכירות לרכישת מטבחים 2019")
.jpg "** ייעוץ לחיסכון במשכנתא")
המדריך לתחזוקת הבניין
