מדור ועד הבית |
מאמרים |
קישורים |
שאלות נפוצות |
הודעות מנהל |
פניה למנהל הפורום פורום יעוץ משפטי - בתחום המשפטי בכל הנושאים הקשורים לבית המשותף, סיכסוך שכנים, רכוש משותף, סכסוכי שכנים ועוד. אין להתייחס לתשובות כייעוץ מבחינה משפטית אלא כסיוע להבהרת נושאים שונים בתחום זה בלבד. ניהול הפורום על ידי עו"ד עופר שחל המומחה בתחום הרכוש המשותף.
את סיפרי "המדריך השלם לבית המשותף" ניתן לרכוש דרכי ישירות. ניתן לסמס למספר 0505255266 ולהזמין את הספר. מחיר 89 ₪. תוספת למשלוח בדואר רשום 16 ₪. תשלום במזומן או בהמחאה.
מנהל הפורום: עורך דין עפר שחל.
אנחנו גרים בבניין משותף. לאחרונה הוחלף מנגנון הנעילה של הבניין למנגנון אלקטרוני שלא מאפשר יציאה או כניסה באמצעות מפתח כפי שהיה בעבר. כעת כל היציאות של הבניין הן אלקטרוניות בלבד. בהיותנו שומרי שבת אנו לא יכולים לצאת ולהיכנס מן הבניין בשבתות. רציתי לברר מה עמדת החוק בעניין.
וחבל שלא התעוררתם לפני מעשה. דרשו כבר מחר שידאגו להשאיר דלת אחת פתוחה, ושידאגו בשבוע הבא לפתרון מתאים. גם מבחינה בטיחותית לא תקין שאין אפשרות לפתיחה ידנית של דלת יציאה אחת לפחות.
משהו לגבי יציע בחנות? יכול ליהיות שנפלה טעות בהפניה שלך?
תודה על התגובה! מהחיפושים שלי אם בהפסקת חשמל המערכת האלקטרונית מתנתקת, והדלת נשארת פתוחה זה מספיק בטיחותי מבחינת החוק. יתכן שהמערכת אצלנו פועלת כך. אם אכן כך, עדיין החוק עומד לצידנו בדרישתנו שהדלת תישאר פתוחה בשבת? שוב, אשמח לפניה ללשון החוק.
אבל לעצם הענין: ישנו הענין הבטיחותי (איננו יודעים מה המצב בבנין שלך), שתקף לכל הדיירים(גם אלה שאינם שומרים את השבת במלואה), ולכל הימים: "2.08.(א) מידות מינימליות של דלתות בדרך יציאה יעמדו בתנאי פרט 2.05. (ב) דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ-50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו בחלק ח´ בתוספת השניה. (ג) דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים. (ד) השימוש בדלתות נגרוות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו-אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ-10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתם הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת. (ה) דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן."
גם ללא ההיבט הבטיחותי, עדיין קמה לכם הזכות,כמי שרכשו דירה בבנין ביודעם שלא ייאלצו להיות כלואים בה בכל שבת,שלא יכלאו אתכם בדירה.ללא היענות חיובית מצד בעלי הדירות האחרים למציאת פתרון הולם,תיאלצו לתבוע את זכותכם הבסיסית הזאת אצל המפקח על המקרקעין, ויפה שעה אחת קודם.
זה יוציא לפניך כמה דפים שעוסקים בהדרכה ועצות הן לגבי בחירת חברת ניהול והן לגבי אחזקה. יש עצות נפלאות מה לעשות ומה להימנע מלעשות בכל הנוגע להעסקת חברות כאלו. איני יודעת אם מותר לפרסם קישור לדף שכן אולי זה נקרא פרסום. פשוט תקיש בגוגל כפי שציינתי אוכל לשלוח אליך גם את הקישור שמצאתי הישר לאימייל שלך
המלצתי הראשונה היא לבחור את חברת הניהול בדרך הקבועה בחוק לבחירת מתחזק. זה קודם כל. לגבי בחירת החברה עצמה: כדאי לקבל מספר הצעות. נניח מ 3-5 חברות. לבקש המלצות על כל חברה. לבדוק את ההמלצות כלומר לגשת לבתים בהם חברות אלה עובדות. לשוחח עם הועד שם. לקבל הצעות מחיר על בסיס זהה של מפרט שירות. יחד עם זאת יש לזכור שהצעת מחיר אינה חזות הכל כי יש הרבה חברות שרוצות דריסת רגל כמעט בכל מחיר ולאחר כניסתן קשה מאוד להשתחרר מהן וכן המחירים יעלו במהרה. כדאי לועד בבית גדול לקחת עו"ד שילווה את התהליך. בכל מקרה כדאי לקחת עו"ד מטעמכם שיכין חוזה או שיעיר הערות לחוזה של חב´ הניהול. חוזה טוב הוא חוזה שיש בו דרכי סיום ברורות ושליטה של הוועד על החברה ולא להיפך. זו כל התורה על רגל אחת.
שלום וברכה
אני גרה בביניין בבית משותף. לא לכולם יש מקום חניה ולא לכולם יש מחסנים. אחד מהשכנים שהיה לו מקום חניה ולא מחסן הפך את המקום חניה למחסן (ללא כל אישור )ומכר את דירתו. השכן החדש שנכנס לדירה משתמש במקום מעבר בחניה כדי לחנות כי אין לו מקום חניה. הוא מפריע לכל מי שרוצה לחנות כי המעבר הפך להיות צר. ניסינו לדבר איתו אבל הוא לא רוצה לשמוע כלום וממשיך לחנות במקום הזה. ניסינו לתלות שלט והוא הוריד אותו.
מה אפשר לעשות?
1. את המחסן צריך להוריד. לא רק שהוא נבנה ללא היתר אלא שאין כל אפשרות להתיר דבר כזה ! צעד ראשון; פנייה לפיקוח העירוני.
2. בעניין החניה במעבר. יש להוציא לו מכתב מעו"ד, שבמידה וימשיך בנוהגו זה תאלצו לתבוע אותו בפני המפקח על המקרקעין. סיכוי רב שזה יעזור. אם לא, אז ללכת לתביעה. [יש מצב שתתבעו אותו על שני הדברים; גם שיפרק את המחסן וגם על החניה.]
מכתב מעו"ד עולה כסף ויכול להיות שאפילו לא מעט. אבל לעיתים הוא יכול לחסוך כאב לב רב בכל הנוגע להגשת כתב אישום נגד דייר. ולכן זה שווה. יש לסכם עם העו"ד שבמידה ותאלצו להמשיך לתביעה, התשלום עבור המכתב יחשב בשכ"ט.
לפי רוח הדברים העולה מדברייך איך מקום לשיח עם שכן זה. לכן יש להקדים ולפעול בערוצים שהצעתי ויפה שעה אחת קודם.
שלום,
בבניין שלנו יש חדר השייך לכל הדיירים. דיירי קומה אחת השתלטו עליו איחסנו חפצים ונעלו אותו בפני שאר הדיירים.
לאחר שהנושא נחשף עומדת להתקיים אספת דיירים בה יוחלט מה לעשות עם החדר.
אם יקרה מצב שתתקבל החלטת רוב שהחדר יוצמד לאותן דירות, האם החלטה כזו חוקית או שניתן להתנגד לה, היות ואני משלמת ארנונה על חדר זה.
בעבר הועסקה בבניין חברת ניהול ללא החלטה עקרונית.
חברת הניהול עזבה מרצונה. וטוב שכך!
(מדובר בבניין קטן שבחינת עלות תועלת תוכיח שאין לכך הצדקה)
האם ועד הבית נדרש להשיג החלטה עקרונית להעסקת חברת ניהול? או שיצליח בבית המשפט להישען על עילת "המשכיות"?
שכן בבנין , שאינו גר כאן אטם את הגג שלו שהיו בו דליפות מים. הצלחנו לגבות עבורו את רוב הכסף, אך יש שכן שטוען שאמנם היתה ישיבת ועד בית והוחלט בה לאטום את הגג, אך לא היתה מודעה 4 ימים בחדר המדרגות, כדרישת החוק, וכן לא היו כמה הצעות מחיר אלא רק איד מקצוע שהביא השכן ועל כן הוא לא חייב לשלם. מה עושים? והאם הוא צודק? תודה.
נעזוב כרגע אם נעשו פעולות לא חוקיות. השאלה היא האם הגג היה צריך תיקון. אם מוסכם שכן, אפילו לא נתלתה הודעה כחוק, ולא היו הצעות מחיר. איך מסדירים את זה? א. להגיע להסכמה עם המתנגד שיבין שהיה צריך. ב. לבדוק אם הצעת המחיר ומה ששולם היה מחיר ריאלי. אם היה ריאלי- להסביר שקרתה תקלה שהליך בלי כוונה. יהיה לו קשה לבוא למפקח ולהתנגד שלא לשלם. מה שקובע הוא האם היה צריך והאם המחיר ריאלי.
שלום, בבניין בו אני גרה יש 3 חנויות +חנות שהפכה לדירה כחוק. לחנויות אין שימוש במעלית או במים חמים (צריכה משותפת).
מבחינת תשלום ועד בית ותיקונים בבניין, האם הם אמורים להשתתף בתשלום השוטף של המעלית, תיקון מעלית?
תיקונים בבניין כגון איטום, תיקון צנרת ביוב של הבניין שעובר בין דירות וכדומה.
מה החוק אומר בנושא?
היכן אפשר לראות התייחסות בחוק?
תודה.
הגדרת חנות בחוק נמצאת בסעיף 52 לחוק המקרקעין, בהגדרת דירה:
"דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
מכאן אפשר לעבור לסעיף 58 האומר;
58. (א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.
מכאן שהחנויות מחויבות בדיוק כמו כל דירה(!) אחרת בבניין ואין כל קשר בין מידת השימוש לבין חובת וגובה התשלום.
עם זאת יש לבדוק שני דברים:
1. שהחנויות אכן רשומות כחלק מהבית המשותף. 2. שאין בבניין תקנון מוסכם הפוטר את החנויות מתשלום זה.
לצורך התקשרות עקרונית עם חברת ניהול נדרשת הצבעה באסיפה ברוב של 2/3. אם בעבר הועסקה חברת ניהול - האם הבית יחזיק חברת ניהול לנצח? או
שנדרש עדכון שנתי של ההחלטה על התקשרות עקרונית עם חברת ניהול?
אני בוועדבנין מתפקד
אחד מבעלי דירה בבניין - הדירה מושכרת .כתב מכתב לוועד ע"י עורך דין שיש לו סדקים ונזילות מהקירות בתוך הדירה , הביא חברה חברה בודקת . לפי התמונות הנזילו הם באזור החלונות .
אנו בניין של 36 שנים 12 קומות ביגלל סוג הבנייה יש סדקים הנוצרים בין התקרות והקירות מבטון כל דייר מתקן כל שנה ,
על המכתב של עורך הדין בו תביעה שנתקן לו את הסדקים בשירה והנזילו ואם לא יתבע אותנו.
ענה עורך דין של תרבות הדיור.
ולא שמענו ממנו עד היום
היום קיבלנו פסק דין של בית משפט השלום קנס והוצאות וחיוב לעשות שיפוצים וכו,
לא קיבלנו שום זימון כמובן שהינו מטפלים
מה אנו יכולים לעשות.
האם יש אופצייה לעירעור ניראה לא הגיוני שוועד בית שהדיירים בקושי משלמים יהיו חייבים לעשות שיפוצים בדירות.
מה החוק?
האם וועד הבית חייב לטפל בבעייה זו?
לא נשמע הגיוני שניתן פסק דין בהעדר וללא שקיבלתם זימון לא הגיוני. צריך לבדוק. פסק דין שניתן בהעדר ניתן לביטול תוך 30 יום מקבלתו מנימוקים כאלה ואחרים. מציע לגשת לעו"ד
זה היה משפט בבית משפט השלום פסק דין ניתן ללא הנתבע זה וועד הבית ביקשנו ייעוץ מאגודה לתרבות הדיור בודקים מי חתום אולי זוייפו חתימות בשם וועד בית בית המשפט לא שלח מכתב רשום ולא מכתב בידי מישהו מיוחד
בעל הדירה התובע חוצפן , כי וועד הבית עזור לו רבות עם דייר שפלש ועשה נזקים לכל הבניין היינו פריירים ניראה מה יהיה תודה למגיבים גם דוח מהנדס שבודק נזקים בדירה עבור קבלן מצחיק בתביעה כי נזילה מחלונות חדשים זה ביצוע לא טוב מה וועד בית אחראי לזה? סדקים בקירות זה המבנה לא פעילות ועד בית השופטת שפסקה אפילו לא חשבה .
כלומר, ליקוי שצריך להיות מטופל ע"י כל בעלי הדירות, דרך ובניהול וועד הבית.
זה במישור העקרוני. במישור המשפטי, צריך לבדוק עוד הרבה דברים לפני שתובעים את הוועד ולפני שהוועד יוצא חייב. אגב, זה לא חיוב אישי אלא חיוב של הוועד. למעשה כל בעלי הדירות מחויבים לשלם או לעשות מה שהוכרע.
כתוב שהתובע זכאי לבקש לקבל פסק דין נגד הנתבע אם תוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה אליו לא הומצא כתב הגנה.
איני יודעת במקרה שלך. בהחלט מוזר אם לא קיבלת כל מכתב תביעה מבית המשפט עצמו או זימון להגיע, אך העתקתי את נוסח הדברים מטפסי התביעה שקיבלתי מלשכת המפקח על המקרקעין
וועד הבית מחזיק ברוב תמידי - בעצמו.
הוועד החליט על שיפוצים והחלפת מערכות בבניין - באסיפה טכנית בכוח הרוב.
האם יש חוק או תקנות ניהול תקין שמחייב את הוועד להביא חווד הנדסית לקיקולים ולאופן הפתרון? או שמספיק רוב?
מה זה רוב תמידי- בעצמו? מה זו אסיפה טכנית? או שעושים אסיפה או שלא. לכל הוצאה כזו צריך אסיפת דיירים, במקרה הזה להביא 3 הצעות מחיר ולהסביר מה הבעיה כמובן. אין לוועד מנדט להחליט לבדו.
דייר שהתאכלס לפני חודשיים מסרב לשלם מיסי ועד שהוחלטו באספת דיירים ברוב קולות _תשלום אחיד לכלל הדיירים לתקופה של חצי שנה עד סוף ינואר 2016 מועד בו כל הדירות בבניין יאוכלסו - הדייר מבקש לקבל דיווח כספי ופרטי שטחי כל הדירות כי הוא דורש לשלם לפי שטח הדירה .
1 האם נציגות הדיירים מחוייבת להעביר דוח כספי לדייר שטרם שילם מיסי ועד .הוסבר לו שהדיווח ימסר בסוף ינואר בתום חצי שנת מיום האיכלום אך הוא דורש כתנאי לתשלום מיסי ועד !לנציגות אין נתוני שטחים כנדרש על ידי הדייר הסרבן .
2.כל חברי הנציגות בדעה שאין להעביר לו שום דיווח בטרם הסדיר את חובו !
1. הדרישה העקרונית שלו נכונה. אמנם לא צריך לתת לו דו"ח כספי אלא לאפשר לו לראות את ספרי ניהול החשבונות של הבניין. בנוסף, על פי החוק התשלום צריך להיות על פי שטח הדירות. אין כל בעיה לקבל את תשריטי הדירות מהקבלן ולחשב את שטחן.
2. אסור לו להתנות את חובו. לכל הפחות ישלם את מה שהוא סבור שצריך לשלם ואח"כ תתחשבנו איתו. אם לא ישלם, תאמרו לו שתאלצו ללכת לתביעה משפטית נגדו - וחבל להגיע לידי כך.
3. הייתי מנסה לדבר איתו בשפה של ´חבל שבשביל כמה עשרות שקלים, תיצור מתח מול שכנים לעתיד. תחשוב מה עדיף לך? עוד כמה מאות שקלים בחשבון או מערכת יחסים טובה עם השכנים.´ [מובן שלא כולם יבחרו במערכת היחסים הטובה. לנו היה דייר כזה. בסוף לא רק שהוא שילם כל מה שדרשנו אלא גם עזב את הבניין כי לא יכל לסבול את העובדה שהוא נחל מפלה בכל סעיף בתביעה ובכל ערכאה אליה הגינו. הוא התבייש מול ילדיו].
ברצוני לדעת כמה כסף מותר לועד הבית לחסוך בפיקדון יומי,לשעת הצורך? בבניין גובים 200 שח לחודש מ81 דיירים, בנוסף ועד הבית החליט להעלות את התשלום החודשי ל260 כפי שהיה לפני שנתיים כי ההוצאות גדלות, האם צריך אישור בהצכעה או מספיק שועד הבית יביא זאת לידיעת הדיירים ויציג את ההוצאות,
בעלי הדירות מנהלים את הבניין. לא הוועד. הוועד מביא את המידע לבעלי הדירות והם לוקחים החלטה לאחר קבלת כל המידע הנדרש ושמיעת הדיעות השונות.
הרציונל לחישוב צריך להיות בערך כך: לחשב עלות הוצאות חודשית. להכפיל בחודשים ולהוסיף כ-10% להוצאות בילתי צפויות. טוב שיהיה סכום זמין לוועד כדי לטפל באופן מהיר בתקלות לא צפויות.
אנחנו בנין 31 דירות ומניסיון בעבר ובהווה מחזיק יתרה של 15 אלף שקל. צריך לבדוק האם יש לכם ביטוח בית משותף לצנרת ומבנה, ביטוח חדר הסקה, וככלל ביטוחים שמכסים הוצאות חד פעמיות. צריך לראות אלו מערכות בבניין לא מכוסות על ידי ביטוח ושאם יתקלקל בהן רכיב יקר - מה עלות תיקון שכזה. האם יש לכם תביעות משפטיות ? האם יש דירים שבאופן קבוע לא משלמים והחוב שלהם כמה אלפי שקלים? אני גם מעדיף לבנות לי יתרה כך שבאסיפת דירים אוכל להביא הצעות לשיפור פני המבנה ולומר לדיירים שלא יעלה להם כי הכסף ישנו ואז ההסכמה גורפת.
בבניין שלנו יש קבלן שמתחזק את הבית,
אחד הדיירים מנהל חברת אחזקה לבנינים דורש שנחליף את הקבלן למרות שאנחנו מאד מרוצים ממנו ורוצה להיות בועד,ובטח להביא את החברה שלו, האם זה מוצדק ואתי לאפשר לו להכנס לועד?
ראשית יש לפנות לפיקוח העירוני והם אמורים לשלוח פקח כדי לבדוק האמנם בבניה ללא היתר מדובר. אם כן הם ישקלו נקיטה בהליכים פליליים מצידם. שנית ניתן במקרה בו מדובר בגג משותף ובבנייה טריה לנקוט בהליך של פינוי וסילוק יד.
יש שתי דרכים: דרך אחת היא לגשת ללשכת המפקח באזור מגוריך ולבקש מהמזכירות קפסים מתאימים והדרכה וכן לברר את האגרה . דרך שניה היא לקחת עורך דין! לא נעים אבל לפעמים אין ברירה. לכל הפחות ליעוץ פרטני.
הדייר מעוניין לבנות קיר גבס ולסגור לעצמו שטח מסויים מחדר התרבות בבניין לצורך מחסן פרטי.
הדייר הציע להחתים את הדיירים בבניין על הסכמתם לדבר.
חדר התרבות משמש כמחסן בלתי מוצהר לכל הדיירים.
האם המהלך יכול להתבצע כיוזמה אישית?
איזה רוב דרוש?
האם הוא אמור להחתים את הדיירים או ועד הבניין?
נדרשת הסכמת כולם. לא ברור גם מדוע יסכימו אם מדובר ברכוש משותף שמנוצל על ידי הדיירים. הצמדת רכוש משותף לדייר פרטי או השכרתו או העברתו לשימוש יחודי של דייר אפילו בלי כסף, דורשת הסכמת כולם.
שלום וערב טוב
מזה חודשיים הנני מכהן כיור ועד הבית בבניין משותף בן שישה דיירים החלפתי אישה מאוד מבוגרת שביקשה ממני להחליפה מאחר וכל הדיירים מלבדנו הם בשכירות.
לאחרונה הגיע חשבון מים מאוד גדול שהסתבר שהתרחש כתוצאה מפיצוץ בצינור בניין המשותף.
לבנתיים התקלה טופלה ואף נכתב מכתב לתאגיד המים לגבי החיובים שהצטברו וחולקו בין הדיירים.
רצה הגורל והאיש שירשתי ממנה את הוועד נכנסה לבית חולים לתקופה ממושכת.
הטיפול מול תאגיד המים אורך זמן ואנו ממתינים לתשובה לבנתיים כל הדיירים משלמים מלבד דייר אחד שטוען שהתריע בפני אותה אישה על תקלת המים ומאחר והיא לא טופלה הוא לא מעוניין לשלם מיסי ועד.
חשוב לציין שמאחר והאישה נכנסה בפתאומיות לבית חולים אין לי דרך לתקשר איתה ואף לא קיבלתי ממנה את קופת וועד הבית.
כך שתשלומי וועד הבית מתחלקים בין 4 דיירים בלבד (סרבן תשלום ואישה חולה שלא בבית יורדים ממצבת המשלמים).
רציתי לשאול כמה שאלות.
1. האם הדייר צודק בדבריו? אין לי דרך להוכיח או לא להוכיח שהוא דובר אמת.
2. במידה ולא כיצד לפעול? האם לפנות מיד לתרבות הדיור? חשוב לציין שהוא מתגורר בשכירות אך אין לי מושג מי בעל הדירה.
1. ראשית, סירובו לשלם נופל על כתפי דיירים אחרים שאינם אשמים במה שהיה.
2. יש לציין שחובת התשלום היא על בעל הדירה ויש לידע אותו על סירובו של הדייר לשלם ולהעמידו על כך שחובת התשלום היא עליו. מובן שמן הראוי לפרוס בפני בעל הדירה את כל השתלשלות העניינים.
3. יש למצוא דרך שגם האישה תשלם את חובה בהקדם [וכמובן אנו שולחים לה מכאן רפואה שלימה].
4. לא ממליץ לפנות לתרבות הדיור. אין כל צורך ואף אין תועלת בכך.
5. התביעה [באם תהיה] היא בפני המפקח על המקרקעין. אין לסבול מצב בו התשלום נופל על חלק מבעלי הדירות. יש להבהיר לבעל הדירה ולדייר גם יחד שמגדה ולא ישלמו, תאלצו לתבוע אותם ואז הם יצטרכו לשלם גם את עלות התיק ושכ"ט עו"ד וזה לא שווה.
שלום,
לאחרונה התחלנו לעשות חוג התעמלות בחדר המשותף לבניין.
כרגע החוג פתוח לדיירי הבניין בלבד.
אנחנו רוצים לאפשר למשתתפות החוג להכניס גם חברה שלהם (בתשלום נוסף).
האם יש איזו שהיא בעיה עם זה (בהנחה שמבחינת הדיירים ומשתתפות החוג יש לזה רוב)?
אני רק מדגישה, שהכוונה לא לפתוח את זה לקהל הרחב מבחוץ אלא רק לחברות של בנות המתחם שמשתתפות בחוג.
1. יש לבדוק אם השימוש באותו חלק מהרכוש המשותף ("החדר") הוא בעל ייעוד שימוש ספציפי כפי שקבוע בהיתר הבניה, והאם השימוש בפועל לא מצריך היתר לשימוש חורג.
2. כיוון שמדובר בשימוש גם עבור מי שאינו גר בבניין, הדבר מהווה שימוש לקהל הרחב, כי לא קיימת הגדרה שונה - בין - מי שהיא "חברה" של מי שגרה בבניין - לבין - מי שאינה חברה של מי שגרה בבניין - שתיהן מוגדרות בתור "קהל רחב" לכן, יתכן שיש צורך לקבל רישיון עסק, שהרי מדובר בפעילות עסקית בתשלום. יתכן שדרוש רשיון עסק גם אם רק דיירי הבניין מנהלים - פעילות בתשלום - שלא קשורה לייעוד המקום.
3. יש לבדוק אם יש צורך במדריך כושר בעל רישיון לפעילות הזו, ואם משתתפים בה קטינים מתחת לגיל 18.
4. יש לבדוק אם קיים צורך בביטוח מיוחד המכסה פגיעת גוף לפעילות הזו ושכיסויי ביטוחי כזה לא יחול על כלל הדיירים.
אפשר גם לדרוש בדיקות רפואיות מהמשתתפות ולבדוק האם המיזוג מספק וכו´ וכו´. אפשר בקלות להרוג כל דבר בדרישות פורמליות וניתן בכלל להשליט קלה כחמורה סדרת דרישות על כל דבר וענין. לטעמי זה מיותר ולא פרופורציונלי.
הצעתי להפעיל שקול דעת. לחשוב מתי הכרחי באמת להטיל את כל המגבלות והדרישות ועל מה. לכן שאלתך הפרובוקטיבית אלי "האם אתה מציע לפעול נגד החוק" אינה אלא דמגוגיה זולה. היתממות. כאילו אין שקול דעת והתאמה בין חוק לבין מקרה נתון וכאילו תמיד ובכל מקרה נטיל את כל המגבלות מכל חוק ותקנה שנמצא כדי לקבל תשואות על ידענות.
למצוא חוקים ואיסורים זה הכי קל. הרבה יותר קשה זה להפעיל שקול דעת ולומר מתי לא הכרחי להטיל את כל המגבלות שניתן למצוא. השאלה הקשה תמיד היא לא אם אנו ידענים ונצליח לגרד מספר החוקים הוראות (ולמה לעצור בחוקים בוא נלך לתקנות והנחיות ופסיקה ונבלום כל דבר בכל מקרה). השאלה היא האם נדרש ומתי נדרש לנקוט בגישה פורמליסטית יבשה ונוקשה ומתי ניתן להפעיל שקול דעת. ויש מרחב גדול לשקול דעת בדרך בה מפעילים הוראות חוק, כמעט בכל מקרה. למשל בנושא רישוי עסק קטן מהבית. ובעבר בנושא חדרי כושר בבית. וגם למשל בנוגע לפעילות בחדר משותף בבית משותף. אין שום סיבה להטיל אינספור דרישות על המקרה הזה, זה א עסק מסחרי, ואין סכנה ממשית שכל העולם יחדור אליו ואין באמת חשש שחבר יהפוך לזר וכו´ ברי כי לו תשובתך תנחה אותם חלילה, תגמר בכך הפעילות התמימה והברוכה שלהם והצלחת לקפד להם את הראש.
שלום לעו"ד שחל-יש בידי החוברת המעודכנת של האג´ לתרבות הדיור.
שאלתי היא: האם הידיעות והפרסומים בכל הנוגע לניהול בית משותף ע"י הוועד משקפים את החוק ללא ערעור .ותואמים
בהחלט את המידע שבספרך "המדריך השלם לבית המשותף"
אותו רכשתי לא מכבר ישירות ממשרדך?
לא בטוח שהבנתי את השאלה עד הסוף ואני גם לא מצליח לפתוח את הקובץ שצירפת. אם אתה מתכוון לחוברת שאני הכנתי ושהאגודה לתרבות הדיור הפיצה לכל חבריה במהלך שנת 2015 אז אני עומד מאחורי כל מלה וכל פסיק.
אם מדובר על פרסומים אחרים אז הם תמיד עוברים יעוץ משפטי של היועץ המשפטי של האגודה (זה לא אני כמובן, אני עו"ד פרטי בלבד).
לגבי הספר שלי אני מכין מהדורה מעודכנת שתצא כך אני מקווה לקראת סוף 2016.
מר שחל,השאלה הייתה עקרונית מתוך הנחה שאתה מכיר את פרסומי האגודה ופעילות הלשכה המשפטית שלה. לא צרפתי כלל את קובץ הידיעון של האגודה ובאם לדבריך האגודה הפיצה את החוברת שלך וציטטה מתוכה בידיעון שלה את המידע הרלוונטי בתיאום עם יועצה המשפטי אז קיבלתי את תשובתך לשאלתי. בכל אופן, תודה